לייבוביץ נ' דורנט בע"מ ואח'

פסק דין

1.תביעה לפיצוי כספי בגין מרמה בעת רכישת רכב.

2.לטענת התובע - ביום 24.5.09 רכש את רכבו של נתבע 2 מאת נתבע 3, שהיה מיופה כוחו של נתבע 2. בעת רכישת הרכב הצביע מד המרחק ברכב על 58,334 ק"מ. לאחר העברת הבעלות, פנה התובע למוסך מורשה וגילה כי ביום 17.8.08 הצביע מד המרחק על 84,900 ק"מ. מכאן הבין, כי עובר לרכישה גמע הרכב מרחק של כ-120,000 ק"מ. הנתבעים סירבו לבקשת התובע לבטל את העסקה ולהשיב לו את כספו. התובע דורש לפצותו בגין הפחתת ערך הרכב בהתאם לקילומטרז', בגין הונאתו, בגין ביצוע העסקה ובגין הוצאותיו. התובע סבור כי יש לשלם לו סכום של 27,257 ₪.

3.לטענת נתבע 2 - הרכב נמכר לנתבע 3 ביום 16.4.09. על פי ההסכם בינו לבין נתבע 3, מד המרחק הצביע על 90,000 ק"מ. בהתאם לעסקה שולמה לנתבע 2 התמורה, ייפוי הכוח ניתן לנתבע 3 והרכב עבר לחזקתו של נתבע 3. ממועד המכירה היה הרכב ברשותו, באחריותו ובשליטתו הבלעדית של נתבע 3. מכירת הרכב לתובע לא נעשתה בידיעת נתבע 2 או בשליחותו, שכן הבעלות המהותית ברכב היתה של נתבע 3.

נתבע 3 לא הגיש כתב הגנה, כך אף נתבעת 1.

4.בדיון שהתקיים בפניי התייצבו והעידו התובע ונתבע 2.

הוברר כי התובע צירף להליך גם את נתבעת 1 בשל העובדה שנתבע 2 הציג בפני התובע, לאחר העסקה, כרטיס ביקור עם פרטיה. כן הבהיר התובע כי הוא מודע לכך שנתבעת 1 נמצאת בהליכי פירוק. התובע אישר, כי עובר לעסקה לא היה לו כל קשר עם נתבע 2 והוא אף לא פגש בו. התובע היה הגון דיו להסביר כי אינו יכול להוכיח שידו של נתבע 2 עשתה לשינוי מד המרחק ברכב. עוד הוסבר, כי לאחר ביצוע העסקה, פנה התובע בחברת מקורב לנתבע 2 והאחרון ניסה לסייע בעדו בהתנהלות מול נתבע 3. התובע הציג מסמכים על פיהם זימן את נתבע 3 במסירה אישית וההזמנה לדיון הודבקה על דלתו.

נתבע 2 העיד כי בעבר שימש כסוכן של נתבעת 1. כן מסר כי הרכב הועבר לנתבע 3 ולאחר שהלה מכרו לתובע, הגיע התובע לעסקו בחברת מכר והוא ניסה לקשרו עם נתבע 3. נתבע 3, כך טען, סירב לשוחח עימו.

5.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובצרופותיהם, לרבות במסמכים שהוגשו במהלך הדיון, לאחר ששמעתי את גרסאות התובע ונתבע 2, לאחר ששקלתי את טענות הצדדים אשר התייצבו לדיון, סבור אני, כי יש לקבל את גרסתו של נתבע 2.

לא היתה מחלוקת אודות שינוי מד המרחק והדברים עולים ברורות מן המסמכים שצירף התובע.

הוכח, כי ההסכם לרכישת הרכב נעשה בין התובע לבין נתבע 3. כן הוכח, כי התובע לא היה בכל קשר או מגע עם נתבע 2 שהינו הבעלים הרשום של הרכב. בנוסף הוכח כי נתבע 3 רכש מנתבע 2 את הרכב וזה נמכר לנתבע 3 ביום 16.4.09.

בהסכם הרכישה מצוין מפורשות: "מד אוץ: מראה 90,000".

התובע אם כן, רכש את הרכב למעלה מחודש ימים לאחר שהרכב עבר לחזקתו של נתבע 3. משכך, לא ניתן לקבוע כי היה זה נתבע 2 אשר שינה את מספר הקילומטרים שהראה מד המרחק ברכב שנמכר לתובע.

המסקנה המתבקשת מכלל הנתונים היא כי האחריות בהקשר זה רובצת לפתחו של נתבע 3.

בנוסף, לא הוברר כלל ועיקר מה חלקה של נתבעת 1 בעסקה ומדוע נתבעה ע"י התובע.

בהעדר הגנה ובהעדר התייצבות מטעמו של נתבע 3, אין אלא לקבוע כי עליו לפצות את התובע בגין הנזקים שנגרמו לו עקב העסקה, אלא שהפיצוי אותו דורש התובע הינו מופרז בנסיבות העניין. משכך יחושבו נזקי התובע על דרך האומדנא.

6.אשר על כן, הנני מורה על מחיקת התביעה ביחס לנתבעת 1.